לפני שלוש שנים, כשהתכוננו לחגוג לאילן 50, אבא שלו, (איציק ז”ל, שנפטר השנה), התקשר אלי וסיפר לי בהתרגשות שיש לו הפתעה שהוא רוצה להציג בפני כל המשפחה.
הוא אמר שזה משהו שאילן עשה בעבר והוא שמר לו עד היום.
מסקרן.
ביום שבת ישבנו כולנו בסלון מול הטלוויזיה והתכוננו לצפות במצגת המרגשת שמיכל, אחותו של אילן, הכינה לו.
איציק עצר אותנו, נעמד במרכז ופתח מולנו, כמו ספר גדול, לוח תצוגה של עגילים. משהו בסגנון שבסטיונרים משתמשים בו למכירה במדרחוב ובחוצות היוצר.
כל הלוח היה מלא בעגילים שאילן יצר בשנות התיכון שלו ובתחילת הלימודים ב”אמנית”.
העגילים, עשויים ממתכות חצי יקרות, נשתמרו במצב מעולה ממש.
כבר אז ניתן לראות את הכישרון של אילן ואת הגיוון בטכניקות ובעיצובים.
התפעלנו כולנו, אני שתמיד יש לי מילים- נשארתי בלי…
אילן סיפר אחר כך שהוא הכין הכול, כולל את לוח התצוגה.
הוא נזכר שהיה נוסע באוטובוסים למדרחוב של ירושלים, פותח את “תיק העבודות”, מתיישב ומוכר.
מאוחר יותר, אחרי הצבא- הלך ללמוד צורפות.
